האם קופות החולים מנהלות את ועדת הסל?

מדינת ישראל התחייבה מול ארגון הבריאות העולמי לנקוט בצעדים שיביאו למיגור המחלה הפטיטיס סי עד שנת 2030. לכן משקיעה המדינה כל שנה סכום עתק של מעל 250 מיליון שקל, העוברים לקופות החולים, למטרת טיפול בחולי הפטיטיס סי. היום, מכלל חולי הפטיטיס סי בישראל, זכאים לטיפול מהסל כ 70% מהחולים.

לאחר שבדקנו את הנתונים לגבי כמה חולים טופלו ב 2015-2016, התוצאה מראה לנו שנשאר בקופות הרבה כסף. כמו כן, אנו עדים להורדה משמעותית של מחירי התרופות, וגם לקיצור משך הטיפולים.

לכן, עם אותו סכום המועבר כל שנה לקופות ניתן להרחיב את הזכאות ולטפל ב 100% מהחולים ללא דיחוי, וללא תוספת עלות. נתונים אלה נשלחו לחברי ועדת הסל על מנת להביא הוכחה מתמטית ריאלית שמוכיחה שאפשר לעשות זאת.

מדינת ישראל, הנחשבת למתקדמת בעולם בתחום הרפואה, נמצאת באחד המקומות הגרועים בתחום הטיפול בהפטיטיס סי. היום, במדינות רבות בעולם, כבר מטפלים בכלל חולי הפטיטיס סי, ביניהן: גרמניה, צרפת, שווייץ, איטליה, ספרד, אוסטרליה, גאורגיה, פורטוגל, סעודיה, כווית, פולין וקרואטיה.

על אף כל זה, יש עדיין ויכוחים והתנגדות בועדת הסל ע"י הקופות.

האם ההתנגדות של הקופות נובעת מכך שהן דורשות עוד כסף?

האם הועדה תיכנע לדרישות הקופות או תתנהג בצורה הגיונית וריאלית?

ברור למדי שאנו מתרחקים ממטרת מיגור המחלה, וההתחייבות של מדינת ישראל תישאר רק על הנייר. התוצאה של זה תהיה שחולים ידרדרו לשחמת הכבד, צורך בהשתלה או אף סרטן כבד.

אני מצרף את המכתב שנשלח לחברי ועדת הסל, עם כל הנתונים המוכיחים את בקשתינו: לאפשר טיפול לכל חולי הפטיטיס סי ללא תוספת עלות! 

הנדון: נתונים חדשים ותמונת מצב עדכנית:

הכללת טכנולוגיות תרופתיות בתחום הכבד בעדכון סל 2018

מטרת מסמך זה להביא לידיעת האנשים הרלוונטיים נתונים עדכניים שנחשפו ע"י שאילתה שהגיש ח"כ יואל רזבוזוב כחלק מפעילותו הנרחבת למען ציבור עולי חבר העמים בישראל, וכן לציון יום ההפטיטיס השנתי בכנסת ישראל. בנוסף, לאחר בדיקה עדכנית עם מה שנעשה ברחבי העולם סביב מגמות בפיתוח תרופות ובהנגשתן לציבור המסמך יעדכן בכמה מגמות חשובות שצריך לשקול כאשר עוסקים בסוגיה.

. 1 מגמות בעולם והשפעתן על הטיפול בישראל

1.1סיום המחקר והפיתוח של טיפולים חדשים בתחום: מאחר ותחום הטיפול בהפטיטיס סי זכה להתקדמות משמעותית בשנים האחרונות ומאחר וחלה פריצת דרך המביאה להצלחה טיפולית שקרובה לריפוי מלא של המחלה, מסתמן כי המגמה העולמית היא הפסקת מחקר ופיתוח של תרופות חדשות להפטיטיס סי. המשמעות היא שהטכנולוגיות האחרונות העומדות בפני הכרעת הוועדה הן אלו שיעמדו לרשותנו בעתיד ונצטרך לעשות בהן שימוש מושכל .מכיוון שזו כנראה הפעם האחרונה שוועדת הסל תצטרך להכריע בנושא, להחלטותיה השנה יש חשיבות קריטית ביכולת של מדינת ישראל למגר את המחלה .

1.2 ישראל כבר לא מובילה בעולם; הרחבת ההתוויות היא נדבך קריטי בדרך למיגור המחלה: הרחבה רציפה של האוכלוסיות הזכאיות לטיפול הינה נדבך קריטי בדרך למיגור המחלה. כתוצאה מכך, מדינות רבות המחויבות למיגור F0 המחלה הרחיבו את הזכאות בצורה מקסימלית ( , -), ביניהן: גרמניה, צרפת, שוויץ, אירלנד, איטליה, הולנד F4 ספרד, פורטוגל, צ'כיה, סלובניה, כווית, ערב הסעודית, איחוד האמירויות, אוסטרליה, יפן ועוד. בשנים האחרונות ישראל הייתה המדינה המובילה בקבלת החלטות כאלו וכיום כדי לעמוד ביעדים של מיגור המחלה, עלינו ליישר קו עם שאר העולם!

. 2 תמונת המצב בישראל: רק חלק מהקופות עומדות ביעדים

2.1החלטות הוועדה, שנועדו להיטיב עם החולים, לא ממולאות על ידי חלק מהקופות: כתוצאה מכך מטרת הוועדה הוחטאה וחולים נשארים חולים! 61 בה נמצאים – מהנתונים הרצ"ב (ראו נספח בסוף) עולה תמונת מצב עגומה. קופת חולים הגדולה במדינה % 9 – טיפלה בהכי פחות חולים מכל הקופות: C מכלל החולים בהפטיטיס %! בקופות חולים ששמו לעצמן כיעד לטפל בחולים במסגרת החלטות הוועדה הקודמות וניצלו את הכלים שנתנה להם ללא חריגה ממסגרת התקציב. מגמה זו עומדת בקנה אחד – שיעור החולים שהגיעו לריפוי גבוה מאוד –הוועדה עם היעדים שהציב משרד הבריאות למיגור המחלה.

2.2ניתן להרחיב את הזכאות לטיפול ללא תוספת תקציב :למרות הטענות של קופות החולים שנדרש תקציב נוסף כדי להרחיב אוכלוסיות הזכאיות לטיפול ,משאילתה שהוגשה לקופות החולים על ידי ח"כ יואל רזבוזוב ביולי 2017 עולה כי המצב הפוך!

וזו אחת ההחלטות החשובות ביותר העומדות – מסתבר שבאותו התקציב מתאפשר להוסיף את כל  אוכלוסיות חולים לפניכן בנושא!

מסתבר שבאותו התקציב מתאפשר להוסיף את כל  וזו אחת ההחלטות החשובות ביותר העומדות –לפניכן בנושא!

3 . החלטות וועדת הסל השנה: מה ההשלכות ?

לעדכון ועדות הסל הוגשו טכנולוגיות לטיפול במחלות הכבד, לרבות כאלו לטיפול ב HCV-

הרחבת מעגל הזכאים תזרים חולים חדשים ותאפשר מימוש התקציב שבסל. מניסיון השנים האחרונות בתחום, השימושים נמוכים מהפוטנציאל ולא צפויה שום חריגה (!) תקציבית או תפעולית למערכת הבריאות.

זכאות בסל כיום לטיפול מיועדת בעיקר לחולים HCV בעלי פגיעה קשה בכבד או חולים עם סיבוכים קשים. הגבלת הטיפול לאוכלוסייה זו מונעת את מיגור המחלה, מחייבת חולים להתדרדר כדי להיות זכאים וחושפת את החולים שאינם זכאים לטיפול לפגיעה באיכות החייםלעלייה משמעותית בשכיחות מחלות נלוות וקיצור תוחלת החיים. מעבר לפגיעה הפרטנית בחולה הלא מטופל, הגבלת נגישות הטיפולים מגדילה את מעגל הנדבקים ומונעת את מיגור המחלה.

פגיעה באיכות החיים של חולי HCVבכל דרגות הפיברוזיס כוללת פגיעה בכושר העבודה והתפקוד היומיומי הנובעת מעייפות, פגיעה מסטיגמה חברתית, חרדה להדבקת בני משפחה, המנעות מילודה מחשש להדבקת העובר, פגיעה ברווקים במציאת זוגיות במיוחד במגזרים הסגורים ועוד .

מחלת HCV מעלה שכיחותן של מחלות נלוות רבות, חלקן אחראיות לתמותה משמעותית ונמצאות בלב תוכניות העבודה ומדדי האיכות של מערכת הבריאות.

  1. סרטן כבד- רק ריפוי בדרגות פיברוזיס נמוכות ( 1 בהשוואה לאוכלוסיה HCV -) מבטל את הסיכון העודף של חולי F2 הכללית
  2. . יכולת השיקום של הכבד ושיפור בחומרת הפיברוזיס משתפרת עם הקדמת הטיפול.
  3. במרבית החולים HCV פוגע גם במערכות מחוץ לכבד, פגיעה זו יכולה להתבטא גם בשלבים מוקדמים של המחלה. בין המחלות הנלוות ששכיחותן עולה ב HCV : מחלות לב וכלי דם, פגיעה כלייתית, נוירופתיה, קריוגלובומינריה ולויקמיה. ידוע שטיפול ב  HCV מקטין את הסיכון ללקות בסוכרת

הרחבת הזכאות בסל חשובה לעמידה של ישראל להתחייבותה לעמוד ביעדי WHO למיגור HCV  עד לשנת 2030 ועלינו לסגור את הפער שנוצר אל מול מדינות רבות אחרות .הטיפולים בתחום HCV  המועמדים לסל 2018 חשובים לחולים מכיוון שהן מטפלות בכל הגנוטיפים תוך קיצור זמן משך הטיפול.

עמותת חץ, הארגון הישראלי לבריאות הכבד, רואה כעדיפות עליונה את הרחבת הזכאות בסל לתרופות לריפוי  HCV  כך שכלל החולים יהיו זכאים לטיפול. החשיבות נובעת מהתרומה של ריפוי HCV  לבריאות הכללית של החולה, חשיבות מיגור המחלה ומניעת הדבקה חדשה והיכולת לטפל במספר חולים גדול ללא תוספת תקציבית

מסקנות עיקריות: הקופה הגדולה בישראל מפגרת בצורה ניכרת בקצב הטיפול בחולי הפטיטיס C בהשוואה למכבי ולאומית (61% מחולי ההפטיטיס המאבחנים בישראל נמצאים בכללית – והיא מטפלת בשיעור הכי קטן) אם מגמה זו תימשך –נגיף HCV  לא ימוגר בקרב מבוטחי כללית. כך שישראל לא תעמוד ביעדי יגור המחלה כפי שהוגדרו ע"י הWHO  ואומצו ע"י משרד הבריאות בישראל.

מכבי עשתה יותר מפי 3 מאמצים למיגור המחלה מאשר כללית, מבלי לחרוג בתקציב שניתן. הוכחה לכך שהתקציב שניתן מאפשר לעמוד ביעדי המיגור של משרד הבריאות, ללא חריגות תקציב ותוך ניצול החלטות וועדת הסל.

טבלה זו הוכנה על ידי עמותת חץ בהתבסס על המידע הרשמי שנמסר על ידי קופות החולים לשאילתה של ח"כ יואל רזבוזוב הנתונים נכונים לתאריך 25 ביולי 2017

חוליו בורמן

מנכ"ל עמותת חץ