הפטיטיס B – בדיקת סקר נשאות בנשים הרות

פרופ' זיו בן ארי, מנהלת המרכז למחלות כבד, מרכז רפואי שיבא, תל השומר.

יותר מ-250 מיליון איש בעולם נשאים של נגיף דלקת הכבד B (הפטיטיס B ). אחוז הנשאות לנגיף המוערך בישראל הוא סביב 1.5%-1.7%.
דרכי ההעברה העיקריות של הנגיף הן באמצעות יחסי מין לא מוגנים ונוזלי גוף, דרך הדבקה נוספת היא באמצעות עירוי דם נגוע, אך מדובר היום במקרים נדירים בלבד, זאת מאחר שב-50 השנים האחרונות, כל מנות הדם נבדקות לגילוי נוכחות הנגיף. עיקר הנדבקים כיום על ידי דם נגוע, הם המכורים לסמים המזריקים את הסם ישירות לווריד ומעבירים את המחט הנגועה מאחד לשני. דרך הדבקה נוספת שכיחה היא מאם נשאית ליילוד בזמן הלידה (5%-8%).

חשוב ביותר לציין שלנגיף ההפטיטיס B קיים חיסון ובישראל משנת 1992 ומעלה כל הילודים מחוסנים כנגד הנגיף, אך משמעות הדבר היא שכל אלו שנולדו לפני כן נמצאים בסיכון להדבק בנגיף (על פי המצוין לעיל) אלא אם התחסנו באופן עצמאי. עם השנים כל אוכלוסיית ישראל תהיה מחוסנת.

הדבקה וסיכויי החלמה

כאשר מבוגרים נחשפים לראשונה לנגיף, 95%-90% מתוכם יבריאו באופן ספונטני, 10%-5% יפתחו מצב של נשאות כרונית של הנגיף. רובם ימשיכו להיות נשאים של הנגיף מבלי לדעת ובכך עלולים להדביק גם את בני זוגם. אצל 30%-20% מהנשאים מתפתחת דלקת כרונית פעילה בכבד שעלולה תוך 20 שנה להתקדם למצב של שחמת הכבד (מצב שבו רקמת הכבד הבריאה מתחלפת בצלקת שאיננה מתפקדת). ככל שמספר הצלקות הולך וגדל בכבד כך פוחתת יכולתו לתפקד ויתפתח מצב של כשל הכבד ולעיתים נדירות גם סרטן כבד ראשוני. יש חשיבות רבה באבחון מוקדם של זיהום כרוני בנגיף :1. על מנת למנוע את הפצתו של הנגיף והדבקה של אחרים . 2. מתן טיפול אנטי-נגיפי באותם אנשים שנמצאה אצלם מחלה פעילה (תפקודי כבד מוגברים + עומס נגיפי גבוה של הנגיף בבדיקת דם). טיפול זה הכלול בסל הבריאות, נמצא במחקרים רבים יעיל ביותר בדיכוי שכפול הנגיף ומניעת התקדמות וסיבוכי המחלה אך איננו מביא לריפוי. גם בשלב המתקדם של המחלה ניתן עדיין להציע את הטיפול אנטי-נגיפי, אך במקרים המעטים שהטיפול ניתן מאוחר מדי קיימת אופציה של השתלת כבד. אבחון נשאות לנגיף מתבצע בבדיקת דם שגרתית ופשוטה אצל רופא המשפחה.

ישנה חשיבות רבה לאתר נשים צעירות בגיל הפוריות הנושאות את הנגיף היות ו- 25% מכלל היילודים שאמם לא אותרה, יהפכו לנשאים כרוניים של הנגיף. המטרות באיתור המוקדם הן:
1. לתת ליילוד חיסון כפול לנגיף ההפטיטיס B (פעיל וסביל) מיד עם לידתו על מנת למנוע את הדבקתו.
2. לתת לנשים בהריון הנושאות את הנגיף ושהמחלה פעילה אצלם (עומס נגיפי גבוה בבדיקת דם) את הטיפול האנטי-נגיפי החל מהטרימסטר השלישי של ההריון וזאת שוב על מנת למנוע את הדבקת היילוד.

משרד הבריאות קבע ב-2018 שהבדיקה לנשאות להפטיטיס B בקרב כל הנשים ההרות צריכה להתבצע בעדיפות בתחילת תקופת ההריון (בטרימסטר הראשון), על מנת להמשיך את הבירור שבעקבותיו גם ניתן יהיה, במידת הצורך, לתת לאישה ההרה טיפול מונע שמטרתו הפחתת הסיכון להדבקת העובר.

שתפו את הכתבה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

עמותת חץ

הרשמה לניוזלטר

הירשמו ותמיד תישארו מעודכנים