השמנה או עודף משקל הם הגורמים המובילים להתפתחות המחלה. כיום, כ-50% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל מתמודדת עם מצב של עודף משקל או השמנה, מה שהופך את הכבד השומני לאחת מהבעיות הרפואיות הדחופות ביותר בישראל.
"כשהגוף מנסה להזהיר אבל אנחנו לא שומעים"
שומן יכול להצטבר גם בכבד.
מצב כזה נקרא "כבד שומני", כאשר תאי השומן מצטברי בכבד מעבר לרמה הנורמלית הם עלולים לפגוע בתפקודו התקין.
כבד שומני שאינו אלכוהולי עלול לגרום למחלת כבד כרונית וללא טיפול עלול להוביל לפגיעה בלתי הפיכה בכבד ובתפקידיו החיוניים לגוף.
כמו כן, נמצא קשר בין כבד שומני לבין מחלות לב וכלי דם.
סימפטומים אופייניים לכבד שומני שאינו אלכוהולי:
לכבד שומני ( Non-Alcoholic Fatty Liver (NAFL)), לרוב, אין סימנים גלויים מקדימים המאפשרים זיהוי, רק כאשר תאי השומן שחדרו לכבד גורמים \
לפגיעה משמעותית בו (פגיעה בתאי הכבד ודלקת), יתכנו סימנים שונים כמו: עייפות, אי נוחות בבטן ימנית עליונה, בצקות ואף צהבת.
* חשוב לציין כי סימנים אלו מופיעים בשלב בו הכבד כבר נפגע.
גורמים עיקריים לכבד שומני שאינו אלכוהולי:
● השמנה
● מיעוט או חוסר בפעילות גופנית ואורח חיים "יושבני" כלומר בישיבה מרובה.
● תסמונת מטבולית המתבטאת בהשמנה בטנית
● יתר לחץ דם
● טריגליצרידים גבוהים
● כולסטרול HDL (טוב) נמוך
● או אם ישנה תסמונת בו רמת הסוכר בצום מוגבר, תסמונת זו מעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם או לסוכרת וגם לכבד שומני
מתי חשוב לבקש בדיקה מעמיקה:
לרוב, כאשר יש ממצא מקרי בבדיקות דם של עליה באנזימי כבד או ממצא מקרי של כבד שומני בהדמיה שנעשתה מסיבות אחרות, חובה לבצע בירור מעמיק מול רופא,
הרופא יבצע תשאול בנוגע לאורח החיים, הרגלי תזונה ופעילות גופנית. הוא ישאל אתכם לגבי שימוש בסמים או באלכוהול ויברר האם אתם סובלים מחולשה, כאבי בטן או מסימנים אחרים שעלולים להיות קשורים, אם יעלה חשד לכבד שומני לא אלכוהולי תישלחו לבדיקות דם נוספות ולהדמיה כגון אולטרסאונד.
טיפול בכבד שומני לא אלכוהולי
המטרה העיקרית של טיפול בכבד שומני היא מניעת פגיעה בלתי הפיכה בכבד ובתפקודו.
הטיפול המרכזי והעיקרי הוא ביצוע שינויים באורחות החיים, הכוללים: ביצוע פעילות גופנית סדירה ומבוקרת,
דיאטה דלת שומן וירידה במשקל, הירידה במשקל צריכה להיות מבוקרת והדרגתית, הוכח שירידה מהירה מדי במשקל אינה משפרת את מצב הכבד, כמו כן, למרות שישנם מצבים בהם מבצעים פעולות של שאיבת שומן מאזורים בגוף, עד היום, לא קיים מספיק מידע האם ניתוח בריאטרי עוזר בטיפול בכבד שומני.
יש לטפל ולאזן מצבים הנלווים לכבד שומני לא אלכוהולי, כמו לחץ דם גבוה, סוכרת, יתר שומנים בדם וכדומה.


החומרה גדולה עוד יותר כאשר מבינים עד כמה המחלה הזאת מתקדמת בשקט – בלי כאב, בלי אזהרות, בלי סימנים מוקדמים. רוב האנשים עם כבד שומני אינם מרגישים כלום. הם ממשיכים בחייהם, ולפעמים רק בדיעבד – כשכבר יש נזק משמעותי – מגלים שהם היו חולים במשך שנים. עבור חלקם, הגילוי מגיע כשכבר יש שחמת. עבור אחרים, זה מתחיל באבחנה של כבד מוגדל, או עולה מתוך בירור בעקבות בעיה אחרת כמו לחץ דם, כולסטרול גבוה או סוכרת. בורמן מדגיש שזה בדיוק המקום שבו צריך לשים את הזרקור: לזהות מוקדם, להתריע, ולפעול בזמן. כבד שומני אינו גזירת גורל – אבל ההתעלמות ממנו עלולה להוביל להשלכות בלתי הפיכות.
אפשר למנוע כבד שומני – גם בלי תרופות, גם בלי ניתוחים, ובעיקר בלי לחכות לסימנים. בורמן מדגיש שמדובר במחלה שבה צעדים קטנים משנים הכול. לא צריך להתחיל בתוכניות כושר דרמטיות – מספיק להחליט שהפעם לא מחנים מול הדלת, אלא קצת רחוק יותר. מספיק להעדיף את המדרגות על פני המעלית. מספיק להכניס תנועה לשגרה – גם כשמדובר בירידה להביא משהו, או הליכה לבנק במקום רכב. אלה פעולות שכל אחד ואחת יכולים לבצע – גם מי שמרגיש שאין לו זמן, וגם מי שמתקשה להתחייב. לדבריו, “להיות אקטיבי” לא שייך רק לספורטאים – אלא למי שמסכים שלא לשבת כל היום מול מסך, ולהכניס לגוף תנועה טבעית לאורך היום.
תזונה מותאמת: מעבר לתזונה הים-תיכונית, העשירה בסיבים תזונתיים, שומנים בלתי רוויים, ירקות ואגוזים, הוכחה כמגנה על הכבד. חשוב להימנע ככל הניתן ממזון אולטרה-מעובד, ובעיקר ממשקאות ממותקים ופרוקטוז אשר הופכים ישירות לשומן בכבד.
פעילות גופנית ממוקדת: נתונים מהאוכלוסייה הישראלית מראים כי שילוב של פעילות גופנית, ובפרט אימוני כוח והתנגדות המעלים את מסת השריר, משפרים משמעותית את הרגישות לאינסולין ותורמים באופן ישיר להפחתת כמות השומן בכבד.
איזון מחלות רקע: שליטה קפדנית ברמות הסוכר (עבור חולי סוכרת) ואיזון פרופיל השומנים בדם באמצעות מעקב רפואי רציף.
אבל חוץ משינוי התנהגותי – יש גם צורך בשינוי מערכתי. עמותת חץ פועלת בכל החזיתות: היא מייצרת תוכן חינוכי לבתי ספר, מנסה להנגיש מידע גם להורים, יוצרת שיתופי פעולה עם עמותות במגזרים שונים – כמו עמותת ניסן במגזר הערבי – ומתכננת לקיים כנס גדול בשיתוף גופים רפואיים בתחומי הסוכרת, ההשמנה, הלב והכליות.
הרעיון שעומד מאחורי כל הפעולות האלה ברור: כבד שומני הוא לא בעיה של אדם אחד או תחום אחד – הוא דורש פעולה רב־תחומית ורב־מערכתית. בורמן מדגיש את החזון העתידי: טיפול בכבד שומני שיונע על ידי שיתוף פעולה בין רופא משפחה, רופא כבד, תזונאית קלינית, מדריך כושר ולעיתים גם אנשי טיפול רגשי. כל אדם זקוק לתכנית שמתאימה לו – אבל החברה כולה צריכה לייצר סביבה שתומכת בו.
לצד הפעילות הציבורית וההסברתית הרחבה, עמותת חץ מקיימת גם מענה אישי – לעיתים קרובות מאוד – לאנשים שפונים לעזרה. בורמן מתאר מציאות יומיומית שבה הוא וצוות העמותה עונים לשיחות טלפון אישיות, מציעים אוזן קשבת, ומפנים לגורמים רפואיים או מקצועיים – כמו דיאטניות קליניות, רופאי כבד, או עורכי דין שמתמחים בזכויות החולה. לא מדובר בייעוץ רפואי – העמותה מקפידה שלא להיכנס לתחום המדעי או להמליץ על טיפולים או תרופות – אך כן מעניקה מידע על ניסויים קליניים קיימים או אפשרויות לבירור נוסף. המענה נעשה בגובה העיניים, תוך שמירה על ניטרליות, ומתוך מטרה לסייע לכל אדם להבין את האפשרויות שלו. לדבריו, אם מישהו מבקש שם של רופא – הוא מקבל רשימה רחבה של אפשרויות, כדי לשמור על הגינות ושקיפות.
בורמן מדגיש גם את החשיבות של קבוצות התמיכה הלא-פורמליות שפועלות ברשת, בעיקר בפייסבוק. למרות שאין לעמותה מערך רגשי מסודר, התמיכה ניתנת בפועל – לעיתים בשיחות ארוכות, ולפעמים גם בביקורי בית שנעשו בעבר. כל פעולה כזו מונעת מהרצון לסייע, להנגיש מידע, ולהיות לצד החולים במקום שבו המערכת הרשמית לא תמיד מצליחה להגיע.
הירשמו ותמיד תישארו מעודכנים