הגברת מודעות לכבד שומני
שאינו אלכוהולי לשנת 2025

מחלת הכבד השומני היא לרוב אסימפטומטית

כבד שומני: מחלה שקטה עם השלכות מסוכנות

כבד שומני הוא לא רק מצב רפואי מקומי – אלא מחלה מערכתית שמתפשטת בקצב מהיר, ומאיימת על בריאות הציבור בעשור הקרוב. לפי דבריו של חוליו בורמן, מנכ"ל עמותת חץ, מדובר בתופעה שצפויה להפוך לאתגר הבריאותי המרכזי בתחום הכבד. בניגוד למה שנהוג לחשוב, זו לא "בעיה של הכבד בלבד". למעשה, כבד שומני הוא הגורם השקט והבסיסי למחלות רבות נוספות – שחלקן מסכנות חיים. הוא עלול להוביל לשחמת כבד, לסרטן, לצורך בהשתלות ואף לפגיעות לבביות חמורות. יותר ויותר מחקרים וגם רופאים מדברים כיום על הקשר הישיר בין כבד שומני לבין התקפי לב, בעיות כליה וסוכרת – מצב שמכונה "קרדיו־מטבולי־כבד־כלייתי". הכבד הופך למוקד שמרכז סביבו בעיה רחבה בהרבה, והשלכותיה חורגות הרבה מעבר לאיבר אחד.

החומרה גדולה עוד יותר כאשר מבינים עד כמה המחלה הזאת מתקדמת בשקט – בלי כאב, בלי אזהרות, בלי סימנים מוקדמים. רוב האנשים עם כבד שומני אינם מרגישים כלום. הם ממשיכים בחייהם, ולפעמים רק בדיעבד – כשכבר יש נזק משמעותי – מגלים שהם היו חולים במשך שנים. עבור חלקם, הגילוי מגיע כשכבר יש שחמת. עבור אחרים, זה מתחיל באבחנה של כבד מוגדל, או עולה מתוך בירור בעקבות בעיה אחרת כמו לחץ דם, כולסטרול גבוה או סוכרת. בורמן מדגיש שזה בדיוק המקום שבו צריך לשים את הזרקור: לזהות מוקדם, להתריע, ולפעול בזמן. כבד שומני אינו גזירת גורל – אבל ההתעלמות ממנו עלולה להוביל להשלכות בלתי הפיכות.

מה מעכב את האבחון? חסמים במערכת וחוסר מודעות

למרות שהכבד השומני נפוץ ומשמעותי כל כך – האבחון שלו בישראל עדיין לוקה בחסר. בדיקת פיברוסקאן (FibroScan), שמאפשרת להעריך את מצב הכבד בצורה לא פולשנית, אינה כלולה בסל הבריאות. המשמעות: הבדיקה עולה כ־400 ש"ח באופן פרטי, ומרבית האנשים כלל לא יודעים שהיא קיימת. אלא שהבעיה עמוקה יותר – כי גם מי שנמצא בסיכון גבוה, כמו אנשים עם השמנה, סוכרת או כולסטרול גבוה, לא תמיד מגיעים לרופא המשפחה לצורך בדיקות יזומות. במילים אחרות, אין מעקב, אין הפניה, ואין איתור יזום. כך המחלה נותרת סמויה – עד שמופיעים סיבוכים מתקדמים. בורמן מציין כי רבים מאובחנים רק כשכבר יש נזק – כמו שחמת – ובשלב הזה קשה מאוד להחזיר את המצב לאחור.

אבל קיימת דרך פשוטה, זולה ויעילה לסינון מוקדם – והיא כמעט לא מנוצלת. נוסחת FIB-4 מבוססת על נתונים שכבר קיימים לרוב המטופלים בבדיקות דם שגרתיות. מדובר בנוסחה שמאפשרת לחשב את הסיכון לפיברוזיס – תהליך של הצטלקות הכבד. רופאי משפחה יכולים לבצע אותה בקלות, והמערכת יכולה לפעול בהתאם. אם התוצאה מצביעה על חשד, ניתן להפנות את המטופל להמשך בירור אצל רופא כבד. אלא שלמרות פשטותה וחשיבותה, בורמן מציין בצער שרוב הרופאים אינם משתמשים בה. הוא מכנה זאת פספוס – כזה שיכול היה לחסוך סבל, כסף, ואפילו חיים. במקביל, הוא מדגיש: האחריות לא מוטלת רק על הרופאים. גם המשפחה והסביבה הקרובה יכולים להשפיע – בליווי, בעידוד ובתמיכה יומיומית באורח חיים בריא.

מניעה, טיפול וחזון לעתיד: כל אחד יכול לקחת אחריות

אפשר למנוע כבד שומני – גם בלי תרופות, גם בלי ניתוחים, ובעיקר בלי לחכות לסימנים. בורמן מדגיש שמדובר במחלה שבה צעדים קטנים משנים הכול. לא צריך להתחיל בתוכניות כושר דרמטיות – מספיק להחליט שהפעם לא מחנים מול הדלת, אלא קצת רחוק יותר. מספיק להעדיף את המדרגות על פני המעלית. מספיק להכניס תנועה לשגרה – גם כשמדובר בירידה להביא משהו, או הליכה לבנק במקום רכב. אלה פעולות שכל אחד ואחת יכולים לבצע – גם מי שמרגיש שאין לו זמן, וגם מי שמתקשה להתחייב. לדבריו, “להיות אקטיבי” לא שייך רק לספורטאים – אלא למי שמסכים שלא לשבת כל היום מול מסך, ולהכניס לגוף תנועה טבעית לאורך היום.

אבל חוץ משינוי התנהגותי – יש גם צורך בשינוי מערכתי. עמותת חץ פועלת בכל החזיתות: היא מייצרת תוכן חינוכי לבתי ספר, מנסה להנגיש מידע גם להורים, יוצרת שיתופי פעולה עם עמותות במגזרים שונים – כמו עמותת ניסן במגזר הערבי – ומתכננת לקיים כנס גדול בשיתוף גופים רפואיים בתחומי הסוכרת, ההשמנה, הלב והכליות.

הרעיון שעומד מאחורי כל הפעולות האלה ברור: כבד שומני הוא לא בעיה של אדם אחד או תחום אחד – הוא דורש פעולה רב־תחומית ורב־מערכתית. בורמן מדגיש את החזון העתידי: טיפול בכבד שומני שיונע על ידי שיתוף פעולה בין רופא משפחה, רופא כבד, תזונאית קלינית, מדריך כושר ולעיתים גם אנשי טיפול רגשי. כל אדם זקוק לתכנית שמתאימה לו – אבל החברה כולה צריכה לייצר סביבה שתומכת בו.

טיפול, תמיכה אישית ודרכי פעולה בעמותת חץ

לצד הפעילות הציבורית וההסברתית הרחבה, עמותת חץ מקיימת גם מענה אישי – לעיתים קרובות מאוד – לאנשים שפונים לעזרה. בורמן מתאר מציאות יומיומית שבה הוא וצוות העמותה עונים לשיחות טלפון אישיות, מציעים אוזן קשבת, ומפנים לגורמים רפואיים או מקצועיים – כמו דיאטניות קליניות, רופאי כבד, או עורכי דין שמתמחים בזכויות החולה. לא מדובר בייעוץ רפואי – העמותה מקפידה שלא להיכנס לתחום המדעי או להמליץ על טיפולים או תרופות – אך כן מעניקה מידע על ניסויים קליניים קיימים או אפשרויות לבירור נוסף. המענה נעשה בגובה העיניים, תוך שמירה על ניטרליות, ומתוך מטרה לסייע לכל אדם להבין את האפשרויות שלו. לדבריו, אם מישהו מבקש שם של רופא – הוא מקבל רשימה רחבה של אפשרויות, כדי לשמור על הגינות ושקיפות.

בורמן מדגיש גם את החשיבות של קבוצות התמיכה הלא-פורמליות שפועלות ברשת, בעיקר בפייסבוק. למרות שאין לעמותה מערך רגשי מסודר, התמיכה ניתנת בפועל – לעיתים בשיחות ארוכות, ולפעמים גם בביקורי בית שנעשו בעבר. כל פעולה כזו מונעת מהרצון לסייע, להנגיש מידע, ולהיות לצד החולים במקום שבו המערכת הרשמית לא תמיד מצליחה להגיע.