השנה, הפטיטיס דלתא HDV סווג לראשונה כמחולל סרטן מדרגה 1.
הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן הציבה את הפטיטיס D בקבוצה הקטלנית ביותר של מחוללי סרטן כבד,
לצד הפטיטיס B ו-C | במקביל, סווג וירוס המרקל פוליאומה כמחולל סרטן מדרגה 1.
הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן IARC הכירה לראשונה בוירוס הפטיטיס HDV כמחולל סרטן מדרגה 1.
זאת לאחר 31 שנה מאז ההערכה האחרונה של הוירוס בשנת ,1994 – אז עדיין לא אובחן כמחולל סרטן.
הסיווג החדש מציב את הפטיטיס D בקבוצה הקטלנית ביותר של מחוללי סרטן, לצד הפטיטיס B ו-C
ומבוסס על ראיות מספקות לגרימת סרטן כבד ראשוני.
זוכה לחיזוק משמעותי מארגון הבריאות העולמי, שהכריז ביום ההפטיטיס העולמי בתאריך ה- 28 ביולי, כי הוירוס קשור
לעלייה של פי שניים עד שישה בסיכון לסרטן כבד, בהשוואה לזיהום בהפטיטיס B לבדו.
על פי פרסום בכתב העת Oncology Lancet The לאחרונה, ההערכה בוצעה על ידי צוות של 17 מדענים מעשר מדינות
שהתכנסו במטה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן בליון, צרפת, בחודש יוני האחרון.
ההערכה המקיפה כללה מטה-אנליזה של 15 מחקרים שבחנו את הקשר בין וירוס הפטיטיס D לסרטן הכבד.
הממצאים הצביעו על קשר חזק ועקבי בין זיהום בוירוס לבין עלייה של פי 2.13 בסיכון לפתח סרטן כבד ראשוני.
הקשר נשמר גם לאחר התחשבות בגורמי סיכון אחרים כמו HIV, צריכת אלכוהול ועודף משקל.
וירוס הפטיטיס D, וירוס RNA הנישא בדם ומשתייך למשפחת הדלטווירוסים, זקוק לנוכחות
של וירוס הפטיטיס B כדי לגרום זיהום, הוירוס מדביק ספציפית תאי כבד ויכול לגרום לזיהום חד או כרוני.
שכיחות הזיהום בקרב אוכלוסיות חיוביות להפטיטיס B נעה בין 10%-1% ברוב האזורים,
אך היא יכולה להיות גבוהה משמעותית במדינות מסוימות, ממצאים נוספים
מצביעים על קשר חזק בין רמות RNA של הוירוס, המעידות על שכפול ויראלי פעיל, לבין התפתחות סרטן הכבד.
הוירוס גורם לדלקת כרונית ומחמיר את הדלקת הנגרמת על ידי הפטיטיס B, עם עלייה
בתגובות נקרוטיות-דלקתיות, חדירת לימפוציטים, פיברוזיס וקירוזיס.
לגבי וירוס המרקל פוליאומה, נמצאו ראיות חזקות לקשר עם קרצינומה של תאי מרקל.
מחקר מקרה-ביקורת מצא קשר חיובי חזק פי חמישה בין נוכחות נוגדנים מנטרלים לוירוס לבין התפתחות הגידול.
הוירוס, שזיהום בו נרכש בדרך כלל בילדות המוקדמת דרך מגע קרוב בין בני אדם,
נמצא ביותר מ50%- מהאוכלוסיה, החוקרים מדגישים כי ההכרה בוירוסים אלה כמחוללי סרטן
מהווה צעד חשוב בהבנת האטיולוגיה הויראלית של מחלות ממאירות ועשויה לסייע
בפיתוח אסטרטגיות טיפול וזיהוי מוקדם.
הממצאים מחזקים את החשיבות של מניעת זיהום בהפטיטיס B באמצעות חיסון,
שכן כאמור, זיהום זה מהווה תנאי הכרחי לזיהום בהפטיטיס D, ארגון הבריאות העולמי
פרסם בשנת 2024 הנחיות לבדיקה ואבחון של הפטיטיס B ו-D ובמקביל עוקב אחרי התוצאות
הקליניות של טיפולים חדשניים להפטיטיס D.
למרות התקדמות בפיתוח טיפולים, תרופות פומיות יכולות לרפא הפטיטיס C בתוך חודשיים-שלושה
ולדכא ביעילות הפטיטיס B בטיפול לכל החיים, שיעורי האבחון והטיפול נותרים נמוכים באופן
קריטי. רק 13% מהחולים בהפטיטיס B ו36%- מהחולים בהפטיטיס C אובחנו עד ,2022
ושיעורי הטיפול היו אף נמוכים יותר – 3% עבור הפטיטיס B ו20%- עבור הפטיטיס C.
מחקר ישראלי שנערך על 8,969 חולים חיוביים להפטיטיס B מצא כי 6.5% מהם
היו גם חיוביים לנוגדנים נגד הפטיטיס D., המחקר, שפורסם בשנת 2018
בכתב העת Diseases Infectious BMC, זיהה את גנוטיפ 1 כשכיח ביותר בישראל
בדומה למרבית מדינות העולם.
הממצאים מדגישים את החשיבות של בדיקת הפטיטיס D בכל חולה המאובחן עם הפטיטיס B,
במיוחד לאור הסיווג החדש של הוירוס כמחולל סרטן מדרגה 1 .
* מתוך אתר דוקטורז.
הירשמו ותמיד תישארו מעודכנים
