נגיף הפטיטיס D (או Delta Virus, HDV) הוא נגיף RNA התלוי בנוכחות חלבונים מנגיף HBV
לצורך שכפול והדבקה, הנגיף מועבר בדם נגוע ובמגע מיני, ישנן שתי צורות הידבקות:
האחת, הידבקות בו-זמנית (Co-infection) ב-HDV ו-HBV.
והשנייה, דלקת כבד חדה כביטוי להידבקות מאוחרת של חולה נגוע ב-HBV על ידי HDV (Superinfection), ואשר ביטויה דלקת כבד כרונית כמעט ללא יוצא מן הכלל ובשיעור גבוה של מקרים גם צמקת הכבד.
הטיפול מתבסס על טיפול ב-HBV (שבהיעדרו HDV אינו יכול להתקיים) וכמותו גם החיסון.
הנגיף אינו יכול להתקיים באופן עצמאי, הוא זקוק לחלבון של הפטיטיס B ואף תלוי בהם לצורך שכפול והדבקה.
הדבקה ב- D מתרחשת על פי רוב במקביל או זמן קצר אחרי ההדבקה של HBV, הדבקות בשני הווירוסים (HDV +HBV) תביא ברוב המקרים למחלה קשה במצב החרפה מהיר לשחמת הכבד והסיבוכים הנילווים.
הפטיטיס דלתא (HDV) בישראל!
בעוד שמערכת הבריאות הישראלית עסוקה במאבק במחלות כרוניות מוכרות, איום שקט אורב לעשרות אלפי ישראלים מבלי שהם מודעים לכך, הפטיטיס דלתא (HDV) הוא הנגיף הקטלני ביותר מבין נגיפי ההפטיטיס והוא ממשיך ופועל בחשאי בגופם של נשאי הפטיטיס B ורבים מהם אינם יודעים על קיומו.
HDV נחשב לנגיף האלים ביותר מבין נגיפי ההפטיטיס, עם כניסת הטיפולים לשימוש קליני, יש לפעול להעלאת המודעות למחלה בקרב הציבור ולאבחון מוקדם של נשאי HBV הנושאים גם את נגיף HDV" (מתוך ראיון אישי עםפרופסור אוהד עציון, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד במרכז הרפואי סורוקה).
ארגון הבריאות העולמי הציב יעד שאפתני לחיסול הנגיף כאיום לציבור עד שנת 2030 היעדים כוללים הפחתה של 90% בהיארעות החדשה ו-65% בתמותה.
אך כפי שמדגיש דו"ח ״WHO״ מאפריל 2024, העולם אינו עומד בקצב הנדרש ומדי יום מתים בכל העולם כ- 3,500 אנשים ממחלות הקשורות להפטיטיס B ו-C, כולל.HDV…
בישראל, האתגר מורכב במיוחד, למרות שמדובר במדינה עם מערכת בריאות מתקדמת, המודעות להפטיטיס דלתא נמוכה, הן בקרב הציבור הכללי והן בקרב החולים והנשאים עצמם. אין תוכנית לאומית לסינון HDV, והבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות כבדיקת שגרה לנשאי HBV.
אחד הממצאים המדאיגים ביותר שעולים מהמחקרים החדשים הוא קצב ההתקדמות המהיר של המחלה, הדבקה ב-HDV על רקע נשאות כרונית של HBV מובילה לנשאות כרונית של שני הנגיפים בכ-80–90% מהמקרים, בהיעדר טיפול אפקטיבי, דפוס הדבקה זה קשור בהתפתחות של שחמת הכבד בכ-80% מהחולים רבים מהם בגיל צעיר בתוך כ-5–10 שנים מההדבקה
המשמעות היא שבניגוד למחלות כבד אחרות שמתפתחות לאט במשך עשרות שנים, הפטיטיס דלתא יכולה להוביל לנזק בלתי הפיך בכבד תוך שנים ספורות. חולים אלו נמצאים בסיכון מוגבר לפתח כשל כבדי וממאירות של הכבד, בהשוואה למטופלים הסובלים ממחלת כבד כרונית על רקע אחר.
ארגון הבריאות העולמי הכריז ביולי 2025 על HDV כגורם ממאיר (Group I carcinogen), לצד הפטיטיס B ו-C, והזהיר כי מדובר באיום ממשי על בריאות הציבור, הנתונים מראים שהסיכון לפתח סרטן כבד בקרב נשאי HDV גבוה פי 2-6 בהשוואה לנשאי HBV בלבד.
HDV הנגיף שלא יכול לחיות לבד.
הפטיטיס דלתא הוא נגיף ייחודי שאינו יכול להתקיים באופן עצמאי. הוא זקוק לנגיף הפטיטיס B כדי להשלים את מחזור חייו ולגרום נזק לכבד. כפי שמסביר פרופ' עציון, "HDV נעזר בחלבון המעטפת של נגיף הפטיטיס B לצורך יצירת חלקיק ויראלי שלם, בעל יכולת הדבקה ושכפול עצמי, ולכן נחשב לווירוס לווייני של HBV".
לפי הערכות עדכניות, כ-12 עד 20 מיליון בני אדם ברחבי העולם הם נשאים של HDV. בישראל, כאשר בודקים נשאי HBV, נמצא ששיעור הנשאות של HDV עומד על כ-6.5%, אך ללא סקר שגרתי רבים נשארים לא מאובחנים.
מי נמצא בקבוצת סיכון להידבק בהפטיטיס דלתא HDV?
גילוי מוקדם פקטור משמעותי:
בעיה המרכזית באבחון הפטיטיס דלתא היא שהבדיקה אינה חלק מסל הבדיקות השגרתי בישראל. גם כאשר מאובחנת נשאות של הפטיטיס B, לא תמיד מבוצעת בדיקה ל-HDV הבדיקות הנדרשות לאבחון כוללות:
לסיכום:
מחקר ישראלי שפורסם ב-2025 מצא ששיטות סינון לפי קריטריוני סיכון בלבד פספסו כ-11% מהנשאים, בעוד סינון אוניברסלי לכל נשאי HBV גילה את כולם, זה ממצא קריטי המדגיש את החשיבות של בדיקה גורפת לכל נשאי הפטיטיס B המסר המרכזי העולה מכל המחקרים והנתונים הוא ברור:
אבחון מוקדם מציל חיים.
כל נשא של הפטיטיס B חייב לדרוש מרופא המשפחה בדיקה להפטיטיס דלתא. זוהי בדיקת דם פשוטה שיכולה למנוע התדרדרות למחלה קשה ובלתי הפיכה.
כפי שמסכם פרופ' עציון: "עם כניסת הטיפולים לשימוש קליני, יש לפעול להעלאת המודעות למחלה בקרב הציבור, ולאבחון מוקדם של נשאי HBV הנושאים גם את נגיף HDV. צעדים אלה יאפשרו איתור מוקדם, מניעת הדבקות נוספות באמצעות חיסון, מעקב צמוד אחר התקדמות המחלה ומתן טיפול יעיל אשר עשוי להפחית את שיעורי התחלואה והתמותה מהנגיף".
אם אתם נשאי הפטיטיס B, או אם אתם משתייכים לאחת מקבוצות הסיכון אל תחכו פנו עוד היום לרופא המשפחה ודרשו בדיקה להפטיטיס דלתא.
המחלה אולי שקטה, אבל הנזק שהיא גורמת הוא אמיתי ומהיר, הבדיקה פשוטה, הטיפול קיים והסיכוי לחיים בריאים בידיים שלכם.
עמותת חץ ארגון ישראלי לבריאות הכבד, היא הגוף היחיד המעניק מידע אמין והעדכני ביותר בישראל בתחום מחלת ההפטיטיס וסוגיה.
העמותה פועלת באפיקים שונים:
למידע נוסף נא ליצור קשר ישיר עם חוליו מנכ״ל עמותת חץ: :[email protected]
האם יש חיסון להפטיטיס דלתא?
כיום, אין חיסון להפטיטיס D (HDV), רק עמידה ביעדי התכנית הלאומית למיגור הפטיטיס B באמצעות החיסון והעלאת המודעות, תמגר גם את הפטיטיס דלתא התלויה בחלבונים של הפטיטיס B על מנת להתקיים, דלקת כבד נגיפית B (דלקת הנגרמת על ידי הנגיף HBV- Hepatitis B Virus) נחשבת לאחד הזיהומים השכיחים והקשים ביותר בעולם וגורמת מדי שנה למותם של כמיליון חולים (WHO 2000) בצורתה החריפה, היא עלולה לגרום לתסמינים חריפים מרובים כגון: חולשה, עייפות, חום, הקאה וכן להופעת צהבת. החרפת המחלה עלול לגרום לה להפוך למחלה כרונית ב- 10% – 5% מן הבוגרים, כשמדובר בילדים, אחוזי הסיכון לכך שהמחלה תהפוך לכרונית אף גבוהים יותר
הירשמו ותמיד תישארו מעודכנים
